החלטה בתיק ת"א 17208-01-11

לפני בקשה לעיכוב הליכים מכח סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות").

עסקינן בתביעת ליקויי בנייה,  בסך של 750,000 ש"ח, אשר הוגשה ביום 10.1.11.

הבקשה

המבקשות טוענות כי תביעת המשיבים מתבססת על הסכם המכר מיום 29.7.99 (להלן: "הסכם המכר"), אשר בין תנאיו נכללת במפורש תניית בוררות ייחודית.

המבקשות מפנות לסעיף 17.6 להסכם, הקובע:

"מוצהר ומוסכם כי כל מחלוקת ו/או סכסוך שיתגלעו בין הצדדים בקשר להסכם זה והנובעים ממנו יימסרו לבוררות של בורר מוסכם ובמקרה של אי הסכמה בדבר זהותו, יקבע הבורר ע"י בית המשפט בתל אביב על פי פניה משותפת של הצדדים..."

המבקשות מדגישות כי ההסכם נכרת לאחר מו"מ בין הצדדים, שעה המשיבים היו מיוצגים על ידי עורכי דין.

המבקשות מצרפות כנספחים 2 - 3 לבקשה, את מכתביו של ב"כ המשיבים, אשר נשלחו במהלך המו"מ על הסכם המכר, ובו הערות המשיבים להסכם המכר. ממכתבים אלו למדות המבקשות, כי המשיבים לא ביקשו לבטל או לשנות את תניית הבוררות בהסכם המכר.

המבקשות סבורות, כי משהסכימו הצדדים, בצורה מפורשת, על קיום התדיינות במחלוקות, ככל שיתגלו, בפני בורר, ובאין נמצא טעם שלא לעכב ההליכים, הרי שיש להעביר ההתדיינות בפני בורר מוסכם, בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק הבוררות.

התגובה

המשיבים טוענים כי סעיף 5 לחוק הבוררות מסמיך את בית המשפט לעכב הליכים, כאשר קיימת תניית בוררות, ובתנאי שמתקיימים התנאים המנויים בו, וביניהם, כי בעל דין שהוא צד להסכם, מבקש את העיכוב, וכי המבקש היה מוכן, ועודנו מוכן, לעשות כל הדרוש לקיומה של בוררות.

יתר על כן, טוענים המשיבים, אף אם היו מתמלאים כל התנאים לעיכוב הליכים, הרי שלבית המשפט נתון שיקול הדעת האם לעכב את ההליכים.

המשיבים סבורים כי המבקשות לא הוכיחו כי היו, ועודן מוכנות, בעת הגשת הבקשה, לעשות את כל הדרוש לקיומה של בוררות .

המשיבים מציינים כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר תומך, ומשכך - אין באפשרות המבקשות להעלות כל עובדה או לצרף כל מסמך שאינו מצוי בכתב התביעה, ועל כן יש למחוק את האמור בסעיפים 4,5 לבקשה, ואת נספחים 2,3 לבקשה.

לטענת המשיבים, ההלכה היא כי על המבקש לעכב את התביעה, מוטל הנטל להוכיח כי היה מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות, וכי הוא עדיין מוכן לכך, בשעת הגשת הבקשה.

המבקשות, כך טוענים המשיבים, כלל לא טענות בבקשתן כי היו ועודן מוכנות לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות.

המשיבים מפנים למכתבים ששלחו במהלך השנים למבקשות ( נספחים ג', ו' , ו- י' לתגובה), בהם טענות לאי קיום הוראות ההסכם ואזהרה כי ייפנו לערכאות משפטיות במידה ולא יתוקנו הליקויים. המבקשות, כך טוענים המשיבים, השיבו למכתבים, ולא הפנו את המשיבים לתניית הבוררות בהסכם ואף לא הביעו נכונות לנהל הליך בוררות.

לטענת המשיבים, ההלכה הינה כי הימנעות מלהביע נכונות לנהל הליך בוררות, טרם הגשת התביעה, חרף הודעות צד על כוונתו לנקוט בהליכים משפטיים, מצביעה על העדר נכונות אמיתית לבירור המחלוקת במסגרת הליך בוררות, ומהווה סיבה לדחיית הבקשה לעיכוב הליכים בתיק.

במקרה דנן, גורסים המשיבים, לא נשלח כל מכתב מטעם המבקשות, ולא נטענה כל טענה לעניין הבוררות, ומעבר לכך - המבקשות פנו למשיבים וקיבלו ארכה להגשת כתב הגנתן, ואף במועד זה, נמנעו מלהביע נכונותן לנהל הליך בוררות.